פסק-דין בתיק ת"א 4592-06

1. התובע, יליד 1976, הגיש תביעה זו לפיצוי נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975, בגין תאונת דרכים שארעה בקריית חיים ביום 6.11.05.
2. התובע תבע הן את בעל הרכב הפוגע הוא הנתבע 1, והמבטחת שלו היא הנתבעת 2, והן את קרנית היא הנתבעת 3, לנוכח טענת הנתבע 1 כי רכבו נגנב ממנו עובר לפני התאונה ונהג בלתי מורשה נהג ברכב.
3. בשלב מאוחר יחסית, לאחר שהנתבעים נחשפו לתיק המשטרתי, נאותה הנתבעת 2 להכיר בקיומו של כיסוי ביטוחי ובהתאם לכך נדחתה התביעה כנגד קרנית, הנתבעת מס' 3.
4. נותר איפוא להכריע בסוגיית הנזק במחלוקת שבין התובע לנתבעת 2, מבטחת הרכב, אשר תכונה להלן: " הנתבעת".

5. הנכות הרפואית: בתיק זה מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט:

                                 א.            פרופ' אומנסקי, מומחה בתחום הנוירולוגיה, קבע לתובע 5% נכות נויורולוגית. המומחה מציין כי הוא קבע את אחוזי הנכות נוכח פגימה בעצמות הגולגולת. המומחה מדגיש כי לאורך זמן חזר התובע לתפקד, וכעת הבדיקה נוירולוגית הינה תקינה פרט לירידה בראייה בעין ימנית ובשמיעה באוזן שמאלית שהסיבה אינה ברורה (בדיעבד, מומחים שמונו לתחומים אלה קבעו כי אין נכות בתחומים הללו). יחד עם זאת, נקבע  כי יש רושם של הפרעה רגשית מסוימת.         
בסיכום חוות דעתו ציין המומחה כי בסופה של ההערכה, קיימת נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור של 5%.   
המומחה הוסיף וציין שישנה נכות נוספת של 5% בגין פוסט טראומה, אולם עניין זה נבחן ע"י המומחה לתחום, דר' כספי, ולכן אתעלם מקביעת המומחה בתחום שאיננו במומחיותו.

                                 ב.            ד"ר אסף כספי, מומחה בתחום הפסיכיאטריה, בדק את התובע במהלך חודשים פברואר ומרץ 2008. ד"ר כספי קבע בחוות דעתו כדלקמן: "מייד לאחר האירוע, שנחווה על ידי התובע כטראומטי ומסכן חיים, הופיעה תגובת דחק חריפה, ובעקבותיה הסתמנות של חרדה ודיכאון, שמאפייניה עשויים להתאים באופיים ועצמתם להסתמנות של הפרעת חרדה ודכאון מעורבת. התמונה הקלינית עשויה להתאים גם להסתמנות של הפרעה בתר חבלתית. תמונה קלינית של הפרעה זאת, כוללת בתוכה לרוב מאפיינים מובחנים ספציפיים כדפוסי המנעות, קהות רגשית ופרצי זעם. מהלכה של הסתמנות זאת נמשך ברצף מאז האירוע הנדון, והוא כרוך בסבל נפשי כירידה במצב רוח וקהות רגשית, במגבלה בתפקודים הכללים כהורות ותפקוד חברתי, בדפוסי המנעות ובמגבלה בתפקוד התעסוקתי. עם זאת ניכרת מגמת הטבה בתמונה הקלינית, עם שיפור מקביל ברמת התפקוד".           
ד"ר אסף כספי, בחוות דעתו המקורית מספטמבר 2008 (נספח ז'1 לתצהיר התובע) קבע נכות פסיכיאטרית העומדת על 30% לשנתיים. בנוסף הוא ציין, כי בגין חבלת הראש והתסמונת הנפשית, סובל התובע גם מירידה קלה ביכולותיו האינטלקטואליות בשיעור של 10% לצמיתות. התובע יזקק לטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי, ומעריך את עלותם בשוק הפרטי בכ- 14,000 ש"ח.  
בחוות דעת משלימה מיום 18.10.10 (נספח ז'2 לתצהיר התובע), שב ד"ר כספי וקובע כי התובע סובל מתסמונת הפרעה פוסט טראומטית. בגין הטיפול שעבר, הנכות הרפואית הנפשית הצמיתה עומדת על 20%, והנכות בגין לקות קוגנטיבית עומדת על 10% לצמיתות. המומחה קובע כי התובע יזקק לטיפול פסיכיאטרי, שעלותו במסגרת פרטית עומדת על כ- 30,000 ש"ח. 
בתשובה לשאלות הבהרה של ב"כ הנתבעת 3 מיום 28.11.11 (נספח ז'4 לתצהיר התובע), מציין ד"ר כספי כי הלקות הפסיכיאטרית והלקות הקוגניטיבית הן שתי לקויות נפרדות, אולם ניתן לכלול את שני הליקויים שקבע בחוות דעתו בחפיפה תחת סעיף 34 ד' כ- 30% נכות צמיתה.

                                  ג.             ד"ר רות חונא בר-און, מומחית בתחום רפואת העיניים, בדקה את התובע ביום 4.5.09. בשלב הדיון בחוות דעתה, מציינת המומחית, כי אין עדות אובייקטיבית לפגיעה אורגנית במסלולי הראייה. המומחית לא מצאה כל נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

                                 ד.            פרופ' יונה קרוננברג מונה כמומחה בתחום א.א.ג, וקבע כי בדיקה אובייקטיבית שנעשתה לתובע מצאה כי אין ממש בטענותיו לגבי חרשות מלאה באוזן שמאל, ואין כל נכות צמיתה בתחום זה.

6. המחלוקת בין הצדדים בעניין הנכות הרפואית נגעה לחוות דעתו של ד"ר כספי: אם  כטענת התובע, מדובר בנכות כוללת של 30% כעולה מתשובה ד' לשאלות ההבהרה, או לחלופין, כטענת הנתבעת, מדובר בשתי נכויות נפרדות של 20% ו- 10% אשר חישובן המשוקלל מגיע ל- 28% בלבד.         
   במחלוקת זו, דעתי כעמדת הנתבעת. ההקשר הכולל של חוות דעתו של ד"ר כספי מלמד, כי מדובר בשתי נכויות שהמומחה אבחן אותן זו מזו, האחת נכות פסיכיאטרית בגין פוסט טראומה העומדת על 20%, והשנייה נכות קוגניטיבית של פגיעה אינטלקטואלית המגיעה לכדי 10%. העובדה שבמסגרת שאלת הבהרה ציין המומחה כי ניתן גם לראות בשתי הפגימות נכות אחת של 30% לפי סעיף 34 ד', איננה משנה מעיקר חוות הדעת המלמדת על שתי נכויות נפרדות, אשר ראוי לשקלל אותן ע"פ הכללים הנהוגים.        
   לפיכך אני קובע כי הנכות הרפואית של התובע בתחום הפסיכיאטרי והקוגנטיבי עומדת על 28% נכות רפואית בתחום הפסיכיאטרי.
7. נמצא איפוא, כי בסך הכל נכותו המשוקללת של התובע בגין שלוש הפגימות שלו: נויורולוגית, פסיכיאטרית וקוגנטיבית, עומדת על 31.6% נכות רפואית כטענת הנתבעת.

8. נכות תפקודית - אין צורך לחזור על ההלכה הידועה, לפיה המומחים הרפואיים קובעים רק נכות רפואית ולא נכות תפקודית, ואילו על בית המשפט הנטל לקבוע מהי הפגימה בתפקודו של נפגע כתוצאה מן התאונה. בנסיבות אלה, אין לייחס משקל נכבד לקביעות המומחים הרפואיים בחוות דעתם, באשר למידת הפגיעה בתפקוד של התובע בגין אותן פגימות רפואיות עליהן עמדו בחוות דעתם.